מבנה ליגת ה- NBA

לאור סיום שביתת ה- NBA ורגע לפני חזרת של ליגת הכדורסל הטובה בעולם ננסה לבחון האם מבנה וחוקי הליגה הם הטובים ביותר, והאם הם ערובה לכך שתהייה ליגה מרתקת, חזקה ושוויונית.
עד היום נהגו להתייחס לספורט האמריקאי בכלל ול- NBA בפרט כדוגמא למופת ניהולי ושיווקי שלצידו הצלחה פיננסית. מאז כניסתו של דיוויד סטרן לתפקיד הקומישינר בשנת 1984 (באותה שנה הצטרפו לליגה גם מייקל גורדן, צ'ארלס בארקלי, ג'ון סטוקטון והאקים אולאג'ואן) נעשו מספר שינויים בליגה שבראשם ביעור נגע הסמים שפשע בליגה אבל גם רפורמות בחוקי השכר ומבנה הליגה.
אבל השביתה האחרונה חשפה כמה אמיתות לא נעימות והם:

1. הליגה לא רווחית, ורוב בעלי הקבוצות מפסידים כסף, זאת למרות תקרות השכר שנועדו למנוע מצבים כאלה. 

2. מאז ימיו הגדולים של מייקל ג'ורדן בשיקגו בולס אחוזי הרייטינג צונחים מעונה לעונה ורק בעונה האחרונה, בזכות איחוד הכוכבים במיאמי והשנאה של שאר הליגה אליהם, גרף הרייטינג שינה כיוון והחל לעלות.

אין ספק שבידי מנהלי ה- NBA יש מוצר מנצח, בידיהם ליגת הכדורסל הטובה בעולם אך היא מופסדת והרייטינג יורד אז אולי דייוויד סטרן, הקומישינר הכל יכול של ה- NBA, טעה ויש כמה טעויות במבנה הליגה.כדי להסביר את המצב נשתמש בדוגמא של לברון ג'יימס ומיאמי, לברון הוא ללא ספק אחד משחקני הכדורסל הגדולים בעולם, כשהוא סיים את הקולג' הוא נבחר בדראפט במקום הראשון ע"י קליבלנד ומאז ועד העונה האחרונה הוא היה כבול אליהם כשהוא מנסה להביא לבד, ללא הצלחה, אליפות לקבוצה (אל תשוו עם נוביצקי ודאלאס, הקבוצה מסביב לנוביצקי הייתה יותר טובה מהקבוצה שהייתה מסביב ללברון), לאחר שהוא סיים את החוזה ציפו ממנו שיאריך את חוזהו בקליבלנד או שיקבל הצעה מקבוצה אחרת ב- NBA ויעבור אליה, אך לברון לא ציית לדרך בה מתנהלים הדברים, במהלך המשחקים בנבחרת ארצות הברית הוא התיידד עם דוויין וייד וכריס בוש והללו החליטו שהם יתאחדו בקבוצתו של וייד, מיאמי היט, ויקימו שם מגה קבוצה כשהמטרה היא טבעת אליפות. את ההשראה, לפי דברי לברון, הם קיבלו מקבוצת הכוכבים של בוסטון, רק שבניגוד לחברה מבוסטון, לברון וחבריו אינם בשלהי הקריירה שלהם. כך נוצרה לה מגה קבוצה שלעיתים לא התחברה ולעיתים הציגה משחקי כדורסל מכוכב אחר. אבל מכיוון שמדובר בשלושה סופרסטארים שאמורים לקבל את מלוא תקרת השכר אז לא ניתן היה לאחד אותם תחת קורת גג אחת כי תקרת השכר הכללית לקבוצה מוגבלת ונועדה למנוע מצב בו יהיו כמה סופרסטארים בקבוצה אחת, ולכן, כדי לאחד שלושה סופרסטארים בקבוצה אחת היו צריכים שלושתם לקזז בחוזה האישי שלהם.
אם ניקח את החוק הזה ונצרף אליו את העובדה שיש יותר מדי קבוצות ב- NBA ופחות מדי כוכבים לשחק כדורסל בכולם נגיע למצב שבו פוטנציאל הקבוצות במבנה ליגה שכזו הוא קטן וקבוצה עם סטאר וחצי עם סביבה מסייעת של שחקנים בינוניים עלולה להפוך לשושלת ב- NBA (הלייקרס של בראיינט וגאסול) וכך יוצא שהליגה רחוקה מלמצות את הפוטנציאל שבה. אם נסתכל אחורה בזמן נראה שבקבוצות בעבר הרחוק של הליגה כמו הבוסטון סלטיקס של שנות ה- 60, שהייתה השושלת הכי גדולה ב- NBA, שיחקו מספר כוכבים והקבוצות הכניסו מספר שחקנים להיכל התהילה של ה- NBA והיום אנחנו רחוקים ממצב זה. נחזור ללברון גיימס, כשתקפו אותו על איחוד הכוחות האימתני במיאמי הוא אמר שלדעתו יש יותר מידי קבוצות ב- NBA והוא בעד שיפרקו קבוצות בליגה (מה תורמת שארלוט בובקאטס ל- NBA?) והשחקנים הטובים שבקבוצות אלו יעברו לקבוצות אחרות וכך תשתפר איכות הכדורסל בקבוצות הנותרות, וכיום אחרי שידוע שרוב קבוצות ה- NBA מופסדות והרייטינג יורד אז אולי כדאי להקשיב ללברון ולבחון האם נכון להשאיר את מבנה הליגה ולהגביל את פוטנציאל הקבוצות?

לסיכום, חוקי הליגה בהחלט מבטיחים לנו ליגה שוויונית ומרתקת, אבל האם הם ממקסמים את הפוטנציאל שיש בליגה? האם פחות קבוצות עם יותר סופרסטארים בכל קבוצה ימשכו יותר קהל ויספקו לנו חוויית כדורסל גדולה יותר או שעדיף ליגה פחות חזקה אך יותר גדולה ושוויונית?